טובות הגאולה נאמר בגמרא (ברכות לד:): "כל הנביאים כולם לא

גאולה

טובות הגאולה

 

נאמר בגמרא (ברכות לד:): "כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לימות המשיח". כלומר כל הטובות שתהיינה לישראל הנאמרות בספרי הנביאים – נאמרו כולן על ימות המשיח. הרי שאותם הימים יהיו מלאֵי שמחה לעם ישראל ונסו כליל יגון ואנחה, שהרי הכל יהיה טוב לגמרי, מכל הבחינות, ואז יגל יעקב ישמח ישראל. 

 

ולדוגמא, אמרו חז"ל (שבת קנא:) "שָׁנִים אשר תאמר אין לי בהם חפץ" – אלו ימות המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה. ופירש רש"י לא זכות – לא דבר לזכות בו (בצדקה), שכולם עשירים, ולא חובה, לאמץ לב ולקפוץ יד (כי לא יהיו עניים). ע"כ. מבואר שכולם יהיו עשירים אז. 

 

ואף שזו באמת מתנה גדולה שרבים מצפים לה… אין היא אלא אחת מני רבות שיתן לנו השם יתברך לעתיד לבא.

 

מי יזכה להנות מטובות הגאולה?

 

אך לא כולם יזכו לכך, כי רק אלו שהחזיקו באמונה ובקיום תורה ומצוות בכל כוחם, על אף כל הנסיונות, אלו יזכו לכל טוב הצפון לעתיד לבא.

 

ועוד מובא (זוהר בשלח דף נה ע"ב) על הפסוק "קול צופַיך… יחדיו ירננו כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון" (ישעיה נב), כי רק מי שציפה לישועה, לא התייאש מביאת המשיח והגאולה, האמין בזה בכל לִבו, קיוה וייחל לזה – הוא יראה עין בעין בשוב ה' לציון.

 

שמחתה של ירושלים

 

וזה כעין המובא בגמרא (תענית ל:), "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ושאינו מתאבל על ירושלים אין רואה בשמחתה". 

 

בזמן שהאדם זוכר כי חסרים אנו את בית המקדש ואת השכינה שבתוכו שעכשיו היא בצער ובגלות בעוונותינו הרבים, ומצטער על כך, ומקוה ומצפה לגאולה, לביאת משיח, קיבוץ נדחי ישראל, בניין בית המקדש, ושכולם ישובו לעבוד את השם יתברך. 

 

על ידי זה זוכה האדם ב"כרטיס כניסה" לימות המשיח ולבית המקדש (ועיין כתובות עה. ורש"י).

 

כיצד מקרבים את  הגאולה?

 

ופעולות רבות מסוגלות אפוא לקירוב הגאולה, ומהעיקריות שבהן – לימוד התורה. 

 

כמובא במדרש (תנחומא בראשית א) על הפסוק "אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור", אין מים אלא תורה, והשור והחמור הם משיח בן יוסף ומשיח בן דוד (עיין שם), שכביכול משלחם לדרכם לבא לגאול אותנו על ידי שלומד תורה. 

 

וכן כתב ה"אור החיים" הקדוש, כי אין המשיח חפץ לגאול עם של בטלנים מתורה וכו'. לכן טוב שבלימודו יכוין גם לקרב את הגאולה.

 

כל מעשיך לשם שמים

 

ואף גם זאת העצה – נוספה על מנת לקרב את הגאולה, היא העצה הכתובה ב"ספר הברית" (לר' פנחס אליהו מוילנא), לכוין בכל המעשים לשם שמים בלבד. 

 

שאז אומר הקדוש ברוך הוא, עשיתם בשבילי, אעשה בשבילכם ואגאלכם, מה שאין כן בעושה לכבוד עצמו, אפילו בשביל התקדמותו הרוחנית, הרי סוף סוף לכבוד עצמו הוא מכוין. כאשר אין תכלית מגמתו לכבוד השם יתברך (וע' מסילת ישרים פרק יט).

 

שכר הפועל לקירוב הגאולה

 

ומלבד השכר על קירוב הגאולה, ושכר על נחת רוח להקדוש ברוך הוא, שיקבל העושה דברים לקירוב הגאולה, גם יקבל הרבה טובות מהקדוש ברוך הוא על שעושה לכבוד השכינה ומיקל מצערה. 

 

וכמו שמובא (בתיקונים תיקון ע דף קלב.) כי ככל שמשתדל האדם לעשות את מצוות ה' בשבילו יתברך, ובשביל שכינתו, כך הוא יתברך עושה ומשתדל בשבילו באותו עולם (ועיין בלקוטי מוהר"ן ח"א סי' קנט).

 

ובאמת, בספרות חז"ל ובספרים נוספים מובאות לרוב עצות לקירוב הגאולה ש"אין נגאלים עד ש…". אך לקצר חפצנו, לך נא ראה בספרים המיוחדים לעניין זה. 

 

ויהי רצון וישלח השם יתברך עזרנו משמים, יחַיֵנו מיומַים, ויבנה חומות ירושלים, במהרה בימינו אמן.