הולך בחושך אמר בסוף ספר הושע, "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם,

דרך

הולך בחושך

 

נאמר בסוף ספר הושע, "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם, ופושעים יכשלו בם". כלומר, אף כי וַדאי "ישרים דרכי ה'", בכל זאת יוכלו הפושעים להכשל בדרכים אלו עצמן. 

 

משל לאדם ההולך במקום בלתי מואר, שבוַדאי גם במקום מסודר היטב – כשֹל יכשל בחפצים אשר בדרכו, כי הוכה בסנוורים מרוב עוונותיו, ועיניים לו ולא יראה. 

 

במה דברים אמורים – בפושעים, עליהם נאמר "העם ההולכים בחושך" (ישעיה ט) – אלו הערב רב הרשעים (ע' זוהר כי תשא דקצ"א ע"א), אך לכל בני ישראל הכשרים היה אור במושבותם.

 

מחליט לעצמו

 

במה דברים אמורים, אדם אשר אין לו רב קבוע שעל פיו ינהג במשך שנות חייו, אלא שומע מה רב פלוני אמר, ומה אחר אמר, ומחליט לעצמו מה לעשות כפי הזמן, המקום והחשק… זהו ההולך בחושך, אשר אין לו דרך סלולה וישרה.

 

ופעמים שלוקח ההקלות משני הצדדים, והוא איסור גמור ונקרא רשע. ואף אם יעשה כחומרות שניהם, אם החומרות סותרות זו את זו, ולפעמים לא יתן לבו לכך, עליו נאמר "והכסיל בחושך הולך" (ערובין ו: ועיין עבודה זרה יט.:) וזהו החושך הנ"ל. ועל ידי כך יבוא חס ושלום למכשולות רבים.

 

עשה לך רב

 

ואשר על כן, יקיים אדם בנפשו "עשה לך רב והסתלק מן הספק" (אבות א), ופירש רש"י כי אם תלמד לעצמך יתרבו לך ספקות. ע"כ. 

 

ואמנם פשוט הדבר כי כולנו מחויבים להשמע להוראות הטור והשולחן ערוך, אך דיבורנו הוא בפוסקי זמננו, או מהדורות הקודמים, שדברו על בעיות הלכתיות המצויות בזמננו, ושעל פי פסקיהם נוכל לדעת את המעשה אשר נעשה בדורנו הלזה.

 

ובכן טוב לאדם כי ירכוש את כל ספרי רבו, ויהגה בהם מדי יום ביומו, למען דעת כיצד ינהיג עצמו בזה העולם. וכמו כן יהא עמו בקשר תדיר במידת האפשר וילמד ממנו בעל פה חוץ ממה שלומד מן הכתב.

 

רב בהנהגות

 

ולכאורה כן הוא גם בענייני הנהגות, מוסר ודרך ארץ, שיבחר האדם דרך מסוימת, ויתנהג על פיה, כי הנהגות מספרים שונים ודרכים שונות לפעמים יוצרות סתירה ובלבול, כגון שבספר אחד ממליץ על תעניות וסיגופים, ובספר אחר שוללם בזמננו מכל וכל. וכן על זו הדרך.

 

כיצד לעשות רב בהנהגות

 

ואין הכוונה חלילה שלא לעיין בספרי מוסר והנהגות אחרים, אלא שאת הספרים מהסוג שבחר יעשה לו לעיקר, ויחזור עליהם תמיד, הלוך ושוב, ואת דבריהם יקבל כמסמרות נטועים ויסודות מוצקים. 

 

למען תהיה דרכו בעבודה הפנימית, חובת הלבבות, ישרה כמו בחובת האברים – המצוות בפועל, ובדרך זו יסתלק מן הספק, ואין שמחה כהתרת הספקות. 

 

וזהו שנאמר (תהלים לב) "הרנינו כל ישרי לב", כאשר עבודתו שבלב ישרה – זוכה לרינה ושמחה, ולכן אין שמחה כהתרת הספיקות.

 

ובחרת בחיים

 

וכגון שיקבל על עצמו ספרי חסידות "ברסלב", ר' נחמן ותלמידיו, זכר צדיקים לברכה, ולא יסור מדרכם ימין ושמאל, או ספרי מהר"א פאפו ("פלא יועץ", "יעלזו חסידים", "אורות אלים" וכו') וכן על זו הדרך. 

 

והבחירה היא כפי רצונו ונטיית לבו של האדם, שכך אמרו חז"ל (ע"ז יט.) "אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ" (וע"ס "שבט מוסר" פ"א מה שכתב בזה דברים נוראים). ובלבד שיהיו כל מעשיך לשם שמים.

 

יתפלל על עצה טובה

 

ועם כל זה, יתפלל להשם יתברך שיתקנהו בעצה טובה מלפניו וידריכהו בנתיב המצוות האמיתי, ויאמר נא ישראל: "דרכיך ה' הודיעני, אורחותיך למדני" (תהלים סז), ועל ידי זה ילך לבטח בדרכו – דרך עץ החיים – היא התורה, שנאמר (משלי ג) "עץ חיים היא" וכו'. 

 

ואף שיוצא לפי זה, כי לכל אחד הנהגה אחרת, הרי בלאו הכי כך הוא… ובאמת נאמר: "כל נתיבותיה שלום" (משלי ג), כלומר שאמנם כמה נתיבות ושבילים יש בדרכי התורה הקדושה, אך כולם כוונתם ומטרתם אחת היא – "שלום", הוא השם יתברך שנקרא "שלום" (שבת י:), לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם.

 

מלך המשיח

 

וכל זה אינו לעולמי עד, אלא עד כי יבוא שילֹה – הוא מלך המשיח שיורנו מדרכיו ונלכה בארחותיו (מיכה ד) ויהיו סנהדרין, ואזי ישיב השם יתברך שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה. 

 

על פיהם יחנו ועל פיהם יסעו, ובלעדיהם לא ירים איש את ידו ואת רגלו, וכל אשר יאמרו – יענו כל העם ויאמרו "נעשה ונשמע". יראו עינינו וישמח לבנו במהרה בימינו אמן.