שורש הכל – התבודדות מובא בספר "עבודת הקודש" למרן החיד"א ("צפורן

התבודדות

שורש הכל – התבודדות

 

מובא בספר "עבודת הקודש" למרן החיד"א ("צפורן שמיר" סי' צ אות נא) וזו לשונו: שורש הכל – התבודדות, כי הוא עניין נשגב גדול ורם, לזכות לסדר קדושה, ואִתנח סימנא מרבוותא קמאי (הונח סימן מגדולים קדמונים) "בד – קודש ילבש" (ויקרא טז). 

 

והכוונה היא "בד" – שהוא מתבודד (האדם), אז – "קודש ילבש", ואפשר לרמוז בפסוק (משלי ג) "בכל דרכיך דעהו" ראשי תיבות בדד, כי כאשר יתבודד, יהא דבק בה', אפילו בצרכי גופו. ע"כ. (ור' במסילת ישרים פרק טו).

 

וניתן להוסיף בס"ד רמז נוסף לכך מהכתוב (תהלים סז) "לדעת בארץ דרכך" ראשי תיבות "לבד", שעל ידי התבודדות כראוי, יוכל לדעת דרך ה' גם בענייניו הגשמיים ("בארץ") וכדברי מרן החיד"א הנ"ל (וע' שיחות הר"ן סי' פא).

 

קדושים תהיו – פרושים תהיו

 

וכפי הנראה, כוונת דברי מרן החיד"א היא להזהיר שלא יהא האדם מיושבי קרנות וכדומה, המבלים זמנם בהבל וריק, וילכו אחרי ההבל ויהבלו, אלא יפרוש ויִבָּדל מהם, וילך לבית המדרש או לבית הכנסת, ואם אי אפשר לו, לביתו ילך, ושם יעסוק בתורה ותפילה להשם יתברך, ובכך יקנה סדר קדושה.

 

כי ה"פורש" נקרא קדוש, וככתוב "קדושים תהיו" ופירש רש"י פרושים תהיו (ויקרא יט), שמאחר ומבדיל ומפריש עצמו מצד הטומאה לצד הקדושה – נקרא "קדוש", וזהו "בד – קודש ילבש", אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וכו' ובתורתו ותפילתו יהגה יומם ולילה.

 

תורה נקנית בחבורה

 

במה דברים אמורים, במי שבני חבורתו אינם מהעוסקים בתורה, שחייב להבדל מהם, בכדי להתחבר להשם יתברך, אך מי שבני חבורתו הם מהעוסקים בתורה – מוטב להתחבר עמהם, כי אין התורה נקנית ביחידי (תענית ז.) אלא בדקדוק חברים (אבות ו), ודברים קשים נאמרו על הלומד ביחידי (ברכות סג:). 

 

אלא שאם אינו מוצא חברותא ירא שמים, שאפשר ללמוד עמו כראוי, או שמצליח יותר כשלומד לבד, במקרה זה אף עדיף שילמד לבד ("ספר חסידים" סי' תתקמ). 

 

התבודדות עם השם יתברך

 

והנה ישנו סוג אחר של התבודדות, לא רק להִבָּדל מאנשים, אלא גם להתחבר אל המובדל מכולם, אחד יחיד ומיוחד, הוא השם יתברך ויתעלה, וזהו דבר השווה לכולם בעניין ההתבודדות, לבני תורה ולשאינם כן, שיקבעו זמן מסוים ביום, להתבודד בתפילה ושפיכת נפש לפני השם יתברך. 

 

וכתב מוהר"ן מברסלב (לקוטי מוהר"ן ח"א סי' נב, ח"ב סי' כה) כי על ידי זה זוכה לבסוף לבטל את כל המידות והתאוות הרעות, וזוכה להכלל במחויב המציאות הוא השם יתברך, ויהא על ידי זה ורק על ידי זה – צדיק וחסיד ישר ונאמן באמת (עיין לקוטי מוהר"ן ח"ב סי' ק).

 

הנצלות מהיצר הרע

 

ובאמת כי אף בני תורה וכל שכן בעלי בתים שלא מקַיימים עניין זה, קשה מאוד יהיה להם להתגבר על יצרם הרע (וע' בלקו"מ ח"ב סי' ק וכן שם סי' צה ואילך), ובפרט בזמננו זה שהיצר הרע פקר טובא והוא ש'ר מרע משתולל. ה' יצילנו.

 

בך אתפאר

 

ועינינו הרואות אשר מי שמקיים עצה טובה זו באמת ובתמימות, הוא אדם אחר לגמרי, אמיתי ושלם עם קונו, תמים ופשוט, אשר כל רצונו הוא באמת עבודת השם יתברך בתורה, תפילה ויראת ה' טהורה, ובו מתפאר השם יתברך לאמור "עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר".

 

זמנה, ועשִיָתה בקביעות

 

והנה זמן ההתבודדות וארכּה, אלו דברים שאין להם שיעור (ע' "שיח שרפי קודש" ח"ה סי' שיא) וכל אחד כפי עניינו ויכלתו, ובלבד שלא יעבור יום אחד בלי התבודדות, כי רק בהתמדת חשבון הנפש יוכל לעמוד על חסרונותיו כראוי ולתקנם (וע' מסילת ישרים פ"ג). 

 

אמנם המְליץ הצדיק ר' נחמן זי"ע לעשות כן דוקא בלילה, ודוקא במקום שאין בו בני אדם גם ביום (לקו"מ ח"א סי' נב), ודוקא שעה שלמה ותמימה (שם ח"ב סי' צו) בה יפרש שיחתו לפני מלך בורא נפש כל חי, ומי שיעשה כן אשרי חלקו לנצח.

 

ענין ההתבודדות

 

וכך הוא עניינה של ההתבודדות, בראשית יעשה "חו"ק ולא יעבור" היינו חרטה וידוי וקבלה לעתיד, ואז יודה להשם יתברך על כל הטוב אשר עשה עמו עושה ויעשה (ר' "שיח שרפי קודש" ח"ב סי' ב, ברכות ד: ברש"י, שם לד., רש"י בסוף פרשת בהעלותך). 

 

ולאחר מכן ישתף נפשיה בהדי ציבורא (ר' ברכות ל. שבת יב: ורש"י), שיתפלל על כלל ישראל: על התשובה, הגאולה, בניין בית המקדש, וביאת משיח צדקנו (ור' "ספר המידות", תפלה, סה, פ).

 

ולאחר מכן, ישפוך נפשו לפני השם יתברך, וידבר אליו כדבר בן אל אביו בתמימות ובפשיטות על צרכיו הפרטיים, בתחילה על הרוחניים שבהם ("ספר חסידים" סי' תשנב, זוהר פקודי דרס"א ע"ב), איך שקשה לו בעניין זה, ושרוצה להשתפר בעניין אחר, ואיך שיצרו הרע מפריע ומעכב. 

 

חו"ק ולא יעבור

 

ויתוַדה על כל אשר לא טוב עשה באותו יום בפרט, ולשעבר בכלל, ויתחרט על אשר צריך חרטה (ר' "שיחות הר"ן" מז), ויעשה חשבון נפש על שעבר ועל להבא (ר' זוהר ויחי דר"כ ע"א). 

 

ויתפלל להשם יתברך שיחזקהו ויאמצהו, ויתן בידו יכולת וסיוע לגבור על היצר הרע, ולעבוד אותו יתברך באמת ובתמים, תמיד כל הימים. ובכך השלים אפוא את שלושת חלקי התשובה חרטה, וידוי, קבלה לעתיד, חו"ק ולא יעבור. 

 

ואז יבקש על צרכיו הגשמיים: פרנסה, בריאות, רפואה, זיווג, זרע של קיימא, שלום בית וכו'. וסימנך בכל זה חו"ק ת"ב, חרטה, וידוי, קבלה לעתיד, תודה, בקשה.

 

והרוצה לחוס על חייו ועבודתו את השם יתברך, שתהיה כראוי, יהא זהיר וזריז בהנהגה זו אשר הכל תלוי בעיקר בה ("לקוטי מוהר"ן" ו"מסילת ישרים" הנ"ל). אשרי המתמיד בהנהגה ישרה ואמתית זו בכל יום באמת ובתמים, הרחמן הוא יתפאר בו לנצח נצחים.