כגודל המעלה – גודל הזלזול נאמר בתהלים (פרק יב) "סביב רשעים יתהלכון כרום

זלזול

כגודל המעלה – גודל הזלזול

 

נאמר בתהלים (פרק יב) "סביב רשעים יתהלכון כרום זולות לבני אדם", ודרשו חז"ל: אלו דברים העומדים ברומו של עולם, ובני אדם מזלזלין בהם (ברכות ו:). זאת אומרת כי בני אדם מזלזלים דוקא בדברים חשובים. 

 

והנה טעמו של דבר ברור לכאורה, שמכיון שמעלת אותם דברים – גדולה, אין היצר הרע רוצה שיתקיימו, ולכן ככל שיהיה העניין גדול וחשוב יותר, כן תגדל הסתת היצר ומניעתו את האדם מלקיימו.

 

אשר הקלת החמרתי ואשר החמרת הקלתי

 

והנסיון יעיד כי היצר הרע מעדיף להניח לאדם לדקדק ולהחמיר בעניין קל ופעוט, בכדי שיביאנו לזלזול במצוה חשובה, העומדת ברומו של עולם. 

 

וכעניין מה שאמרו חז"ל (יומא כג:) על אותם אנשים שהחמירו ודקדקו בטהרת כלים הקלה (יחסית), והקלו בשפיכות דמים החמורה. שומו שמים על זאת, עד היכן הדברים מגיעים.

 

מעשה בקהילת "שמרנים"

 

וידוע המעשה מקהילה אחת באירופה, שהיו אנשיה מקפידים לקיים את כל הכתוב בספר מנהגי אותה קהילה, אף יותר מאשר דינים ואיסורים מפורסמים בכל ישראל… 

 

והנה רבם לא היה מרוצה ממעשיהם, וכששאלוהו אֵילו מנהגים להוסיף לספר המנהגים של הקהילה, ענה כי לדעתו יש להוסיף את "עשרת הדברות", שכן רק כך תקוימנה היטב, טוב יותר מאשר היותן כתובות בתורה… הבינו הקהל את תשובת הרב, וקבלו על עצמם מעתה להזהר יותר בכל דיני התורה הקדושה.

 

ממה נובע הזלזול

 

והנה, הזלזול במצוות, דהיינו עשייתן שלא בשלמות ובכבוד הראוי, אלא כלאחר יד וכמצוַת אנשים מלומדה, דבר זה נובע מרפיון בלימוד התורה הקדושה, כי אם היו לומדים כראוי, ודאי שהיו יודעים יותר בפרטי המצוות, ומשתדלים לקַיְמם לאחר שרואים בכתובים כי הכרחיים הם לקיום המצוה בשלמות.

 

לא למד – כיצד יקיים?

 

מה שאין כן מי שלא למד – עושה כאשר ראה מחבריו או מאבותיו, וממילא את הכלל אולי יידע, אך את פִּרטי אותה מצוה לא יוכל לדעת, וכן לא ידע מה הדין במקרה יוצא דופן זה או אחר. 

 

ובדרך כלל אדם כזה, כשיבואו וילַמדו אותו פרט מסוים באותה מצוה, אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו, לאמור: אל תפריעו את העם ממעשיו, לא ראיתי לאבותי שנהגו כן, ומה בכך, מה יתן ומה יוסיף פרט זה, והלא עיקר המצוה אני מקיים… העיקר הכוונה… 

 

ועוד כמה דברי הבל בטלים אשר תישאם הרוח, עד כי יבוא יומו – הו אז יווכח לדעת כי המצוות שחשב שקִיים, בעצם לא קִיים, וחטאו ישא האיש ההוא וענוש יענש.

 

דוגמא מעשית

 

וכגון ש"תפילין של ראש" שלו ירדו על מצחו מעט, והרי אין זה מקומן, וכמו שכתבו הפוסקים (ר' "חיי אדם" כלל יד סע' י, "בן איש חי" חיי שרה א, וכו'), וכתב ה"פרי מגדים" (הובא במשנ"ב סי' כז סקל"ג) שכאשר אינן במקומן – הרי הן כמונחות בכיסן. 

 

והוא חשב שהרי "העיקר הכוונה", כי הלא סוף כל סוף מניח הוא תפילין בראשו, ואיש בער לא ידע כי אין הוא מקיים המצוה כלל, וכל זה נגרם לו מחמת שלא למד הלכות כראוי, ולא מוסר שיוכיחנו על הזהירות בקיום המצוות.

 

לקבוע שיעור בהלכה

 

ובכדי להנצל מכך, צריכים להשתדל לקבוע בכל יום שיעור בהלכה, לדעת כיצד לקיים את המצוות, וכן שיעור במוסר, להחדיר בקרבו יראת שמים, על מנת שאכן יקיים כראוי את כל אשר לומד. 

ועל ידי זה יכרתו הזלזלי'ם מן הארץ (ע"פ ישעיה יח), הזילזולים במצוות, ותֵעשינה המצוות בשלימות כראוי, ישמח ישראל בעושיו וישמח ה' במעשיו, מן העולם ועד העולם אמן ואמן.