אדם נמשך בדעתו אחר החברה בה נמצא

חברים

אדם נמשך בדעתו אחר החברה בה נמצא

 

כתב הרמב"ם (הל' דעות ו, א): דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו, נוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמד ממעשיהם, הוא ששלמה אומר (משלי יג) "הולך את חכמים יחכם, ורועה כסילים ירוע".

 

הבירור האחרון

 

והנה בזמננו זה, אשר קרובים אנו מאוד לגאולה, נצרך בירור גדול לאן בוחר האדם לִפנות, אם לחיים ולטוב, או למוות ולרע, אם לחיות באמונה ובקיום תורה ומצוות כראוי, או לא. 

 

וכמו שנאמר (בסוף ספר דניאל) "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים… והמשכילים יבינו". והכוונה היא לבחון למי באמת מגיע ומתאים לזכות לחיות בימות המשיח.

 

לאן משייך אתה את עצמך

 

ומובא בספר "שומר אמונים" כי לכן ניתנה בדורנו רשות משמים שתרדנה לעולם נשמות רבות, של רשעים וכופרים מגלגול אנשי סדום ועמורה, ערב רב ושאר רשעים, שיסיתו את ישראל מאחרי השם יתברך, ויגרמו כפירה מינות ואפיקורסות בצורה קשה ביותר, רחמנא ליצלן. 

 

וזאת בכדי לברר להיכן כל יהודי משייך את עצמו, אם ישאר חזק ותקיף באמונתו, וישמור תורה ומצוות כראוי – אשריו ואשרי חלקו, וההפך בהפך, ה' יצילנו.

 

טוב לצדיק – טוב לשכנו

 

ובכדי לעמוד בנסיונות ולא להתפתות אחר דרכם הרעה, צריכים להקפיד להתרחק ככל האפשר מאנשים שאינם שומרים תורה ומצוות, בכדי שלא תימשך דעתו אחר דעתם, וכדברי הרמב"ם הנ"ל. 

 

ובכך יוכל להינצל מרשת היצר הרע הפרושׂה לרגלֵי כל עובר בתוך החברה הרעה הלזו, ולצערנו רבים כבר כשלו ונפלו בגלל ההתערבות הַיְתרה באותה חברה (ור' בזוהר בֹּא דל"ח ע"ב).

 

העיקר – לא להתענין ברשעים

 

ובודאי מי שיוכל להתרחק מהם לגמרי, ולא לבוא עמהם בשום קשר – עדיף שכך יעשה, לא בעבודה, לא בשכונה, ולא בשום מפגש, כי הם אויבי המלך – אבינו שבשמים, כאשר כופרים הם. 

 

ועל כך הקפיד הקדוש ברוך הוא על יצחק אבינו כנאמר במדרש (שהש"ר א): יצחק יש לי עליו, שהיה אוהב לעשיו ואני שנאתיו, שנאמר "ואת עשיו שנאתי". ע"כ. ועשיו הרי היה בנו של יצחק והיה יהודי, ובכל זאת ננזף יצחק על זאת. 

 

תינוקות שנשבו

 

וגם אם מדובר בתינוקות שנשבו, או בחופשיים המסורתיים, שאינם בעלי אידאלים של כפירה אלא פשוט כך גדלו וחונכו ואינם מודעים לדרך התורה, מכל מקום משפיעים הם על הבא עמהם בקשרים, אם ירצה או לא ירצה, כי יצר הרע מסייע להשפעה זו. 

 

וכן אמר דוד המלך ע"ה (תהלים קיט) "חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פיקודיך", לאלה בלבד חבר אני ולא למי שאינו כן. 

 

אלא שמצב דורנו אינו מאפשר לכלל הציבור לנהוג כן, ולפיכך עיקר ההתרחקות מהם היא בכך שלא יתעניין במתרחש אצלם, לא על ידי דיבור עמהם ולא על ידי שמיעה מכלי התקשורת, וימעט ככל האפשר בישיבה ביניהם ושיחה עמהם. 

דרך רשעים צַלֵחה?!

 

והמתעניינים בהם, פעמים רבות באים לפריקת עול, בִּרְאות יצרם הרע כי "דרך רשעים צלחה" (ירמיה יב). והאמת היא שאינם דומים הכופרים הנהנים מן העולם, אלא לאדם הנידון למוות, שנותנים לו בקשה אחרונה, בה יהנה לפני מותו, כמו שנאמר (משלי לא) "תנו שכר לאובד, ויין למרי נפש". 

 

כמו כן הרשעים, בעולם הזה נהנים ובעולם הבא יענשו לנצח, כי בעולם הבא – רע ומר גורלם ועונשיהם גדולים לאין שיעור, ורק שוטה לא יבין תעלומה זו, וכמו שנאמר (תהלים צב) "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת, בפרוח רשעים כמו עשב, ויציצו כל פועלי אוון" – שהם מצליחים למראית העין. 

 

ומה סופם? – "להשמדם עדי עד"!, שיאכלו שְׂכרם בעולם הזה, ולעולם הבא לא ישאר בידם מאומה, ויהיו אך לחרפות ולדראון עולם (ור' זוהר ויקרא ד"ט רע"א), ה' יצילנו ויחזירנו במהרה בתשובה שלמה.

 

הרחק משכן רע

 

לכן אשרי המתרחק מן הרשעים, ומכל מי שאינו שת לבו לדבר השם יתברך, וכן לא מרבה בשיחה ובעסק עמהם, וכפי שהדריכו חז"ל ואמרו: "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע" (אבות א). וב"ספר חסידים" (סי' תתקפו) נאמר כי אף בכדי להחזירו למוטב – לא יתחבר אדם אל הרשע. ע"כ. 

 

קירוב לבבות

 

ובודאי שמצוה גדולה וחובת השעה להשתדל להחזיר בני אדם בתשובה, אלא שלהתחבר אליהם אסור בשום אופן, כי היא סכנה גדולה ועצומה, ורבים חללים הפילה התחברות זו. 

 

אלא ישתדל שהרשע יתחבר אליו, אל מנהגיו ומעשיו, ואל המקומות אליהם הולך הצדיק, ולא שהצדיק יתחבר אל הרשע אף לא בכדי להחזירו בתשובה, כך אמרו חז"ל: הוי מתלמידיו של אהרן… אוהב את הבריות ומקרבן לתורה (אבות א), את הבריות הוי מקרב לתורה, ולא את התורה אליהם. 

 

(ומ"ש בזוהר תרומה דקכ"ח ע"ב שצריך הצדיק לרדוף אחרי הרשע לקרבו, אין המדובר בהתחברות אליו, אלא לרדוף אחריו ולהביאו אל הקדושה. ופשוט). אשרי מי שהולך את חכמים וצדיקים, אזי טוב יהיה לו כל הימים.