מכתבי אנ"ש ברסלב

חסידות ברסלב ידועה כחסידות שממשיכה ללא רבי מכהן מדור לדור, ודווקא בגלל זה המכתבים שכתבו גדולי אנ"ש – תלמידי תלמידיו של רבי נחמן לאורך הדורות – תופסים מקום כה מרכזי. כל מכתב כזה הוא עדות אישית של אדם שחי את הדרך, נאבק בה, ורצה להעביר הלאה את מה שקיבל.

בקטגוריית מכתבי אנ"ש ברסלב תמצאו אוסף של כתבים מתקופות ומחברים שונים: מכתבים אישיים, שיחות שנרשמו מפי זקני ברסלב, וקבצים שמרכזים תורה והתעוררות יחד. הטון כאן שונה מספר עיוני רגיל – יש כאן פנייה ישירה, לעיתים נרגשת, של כותב אל קורא.

מי שכבר מכיר את ליקוטי מוהר"ן וסיפורי מעשיות ומחפש את השכבה הבאה – איך הדרך הזאת המשיכה להתגלגל בפי ממשיכיה בדורות מאוחרים יותר – ימצא כאן חומר עשיר במיוחד.

בניגוד לספרי היסוד של רבי נחמן ורבי נתן, שנכתבו כמעט תמיד מתוך כוונה ברורה להוראה ולפרסום, חלק ניכר מהחומרים כאן החלו את דרכם כמכתב פרטי לתלמיד, לחבר או לבן משפחה. עובדה זו מעניקה להם איכות אחרת: פחות מסודר מבחינה ספרותית, אך קרוב הרבה יותר לחוויה האנושית שמאחורי הדרך.

מה תמצאו במכתבי אנ"ש

הקטגוריה כוללת כתבים ממחברים מרכזיים בהיסטוריה של חסידות ברסלב לאחר רבי נתן, לצד קבצים כלליים יותר:

• מאור הנחל ושער אפרים – קבצים מרכזיים בספרות אנ"ש.
• שארית יצחק – חייו ותורתו של הרב יצחק ברייטר מברסלב.
• מכתבי מוהרנ"ת השמטות – אוסף מכתבים מורחב של רבי נתן שלא נכללו במהדורות הרגילות.
• שיחות והתעוררות מאת ר' שמואל הורוויץ.
• מכתבי ר' נתן בן יהודה.
• הלב והמעיין מאת הרב ארז משה דורון.
• סדרת שערי צדיק מאת רבי גדליה קעניג – בקטגוריה נמצאים הכרכים ג'-ד', ה'-ו', ז'-ח' ו-ט'-י', כך שאפשר להשלים את הסדרה בהדרגה.
• תמימי דרך מאת ר' לוי יצחק בנדר.
• אב"י הנחל – מכתבי רבי ישראל דב אודסר מברסלב.
• קונטרס הצירופים.
• עלים לתרופה – כתבי הנחל המלאים, עם כל ההשמטות מכל הדפוסים.
• ליקוטי נתיב צדיק.

כמה מהכותרות הללו הן חלק מסדרה רב-כרכית, ולכן כדאי לבדוק אילו חלקים כבר יש על המדף בבית לפני שמזמינים חלקים נוספים מאותה סדרה בדיוק.

הדרכת קנייה

אם המטרה היא להכיר לראשונה את ספרות האנ"ש, קבצים כלליים כמו מאור הנחל או שער אפרים מהווים נקודת כניסה נוחה, בעוד שסדרת שערי צדיק של רבי גדליה קעניג מתאימה יותר למי שכבר מחובר ומעוניין במסכת רחבה ורציפה של תורה והתעוררות על פני כמה כרכים.

כתבים ביוגרפיים כמו שארית יצחק נותנים הקשר אישי לדמות המחבר עצמו, ולא רק לתורתו, ולכן מתאימים למי שמעוניין להבין את האדם מאחורי הכתיבה ולא רק את התוכן. לעומת זאת, אוסף כמו עלים לתרופה, שמרכז את כל ההשמטות מכל הדפוסים, מיועד בעיקר למי שכבר מכיר את המהדורות הקיימות ומחפש להשלים את מה שנעדר מהן.

כרכי שערי צדיק כדאי לרכוש לפי הסדר או לפי מה שכבר קיים בבית, מכיוון שכל קבוצת כרכים – ג'-ד', ה'-ו', ז'-ח', ט'-י' – ממשיכה את קודמתה ולא תמיד עומדת בפני עצמה כספר נפרד.

מי שמחפש חומר ממוקד יותר, שאינו מתפרש על פני כמה כרכים, ימצא בקבצים כמו הלב והמעיין, מכתבי ר' נתן בן יהודה או קונטרס הצירופים יחידות קריאה עצמאיות שאפשר לסיים ולחזור אליהן בכל עת, בלי להתחייב למסכת ארוכה. זו אפשרות נוחה למי שרוצה להתחיל בספר אחד ולבחון אם הסגנון וההתעוררות שבו מדברים אליו.

הבדל נוסף שכדאי לשים לב אליו הוא בין קובץ שנועד לקריאה רציפה מתחילתו ועד סופו, כמו שיחות והתעוררות, לבין קובץ שנועד יותר לפתיחה אקראית בכל עמוד, כמו אוסף מכתבים או מכתבי מוהרנ"ת השמטות. הסוג השני מתאים למי שרוצה לפתוח את הספר לכמה דקות בין תפילה לתפילה ולמצוא בו חיזוק נקודתי, ולא דווקא לשבת ולקרוא ברצף.

רקע והקשר תורני

אחת התכונות המיוחדות של חסידות ברסלב היא שהיא לא נמשכה מרבי לרבי ממונה, אלא נשענה על שרשרת של תלמידים ואנ"ש שנשאו את דבר רבי נחמן ורבי נתן הלאה, כל אחד בדרכו ובזמנו. הדבר יצר ז'אנר ספרותי עשיר של מכתבים, שיחות שנרשמו על ידי תלמידים, ותורות שהועברו בעל פה ואחר כך הועלו על הכתב.

דמויות כמו רבי לוי יצחק בנדר ורבי גדליה קעניג נחשבות מהמעבירים המרכזיים של המסורת הזאת בארץ ישראל במאה העשרים, ורבי ישראל דב אודסר – המוכר גם בכינוי "סבא ישראל" וקשור לביטוי "נ נח נחמן מאומן" – השאיר מכתבים שרוכזו בספר אב"י הנחל. כל אחד מהכותבים הללו כתב מתוך המקום שלו, ובכל זאת השרשרת המחברת בין כולם היא אותה נאמנות לרבי נחמן ולדרך ההתבודדות והאמונה הפשוטה שהוא לימד.

קריאה במכתבים הללו שונה מלימוד ספר עיוני: יש בהם דחיפות אישית, לעיתים מכתב שנכתב במצוקה או בהתעוררות פתאומית, ודווקא בגלל זה הם מדברים אל הלב בצורה ישירה במיוחד מספר אחר.

גם ספרים כמו שיחות והתעוררות מאת ר' שמואל הורוויץ או תמימי דרך מאת ר' לוי יצחק בנדר נולדו מתוך אותה מסורת: תלמיד ששומע מרבו או מזקן הדור, וטורח לרשום את הדברים כדי שלא יאבדו. כך נוצר רצף שממשיך את עצמו, דור אחר דור, מרבי נתן ועד ימינו ממש.

ליקוטי נתיב צדיק, ששמו כשלעצמו מרמז על המשכיות דרכו של רבי נתן, ממחיש היטב את התופעה הזאת: כותרת חדשה, מחבר מאוחר, אך אותה שאיפה בדיוק – לסלול נתיב ברור לקורא, בלשון של הדור שבו נכתב הספר.

שאלות נפוצות

מה זה בעצם "מכתבי אנ"ש"?

אלו כתבים – מכתבים אישיים, שיחות שנרשמו ותורות – שכתבו תלמידים וממשיכים של רבי נחמן ורבי נתן בדורות שלאחריהם, ולא רק שני המייסדים עצמם. הכינוי "אנ"ש" מתייחס לחברי הקהילה, ולכן הספרות הזו משקפת קול קהילתי רחב ולא רק דמות מרכזית אחת.

איך יודעים באיזה סדר לקרוא את סדרת שערי צדיק?

הסדרה מחולקת לזוגות כרכים – ג'-ד', ה'-ו', ז'-ח' ו-ט'-י' – וכדאי להתקדם בהם לפי הסדר, מכיוון שכל קובץ ממשיך את קודמו. אם כבר יש בבית חלק מהכרכים, כדאי לבדוק אילו זוגות חסרים לפני שמזמינים המשך.

למי מתאים ספר כמו עלים לתרופה?

הוא מיועד בעיקר למי שכבר מכיר את מכתבי הנחל הרגילים ומחפש את ההשמטות שלא נכללו במהדורות המוכרות. מי שרק מתחיל להכיר את הספרות הזו יעשה טוב אם יתחיל דווקא מקובץ בסיסי יותר.

מי זה רבי ישראל דב אודסר ומה הקשר שלו לאב"י הנחל?

רבי ישראל דב אודסר, המוכר בכינוי "סבא ישראל", היה מזקני ברסלב במאה העשרים, ומכתביו והדרכותיו רוכזו בספר אב"י הנחל. הוא נחשב לאחת הדמויות המשמעותיות שהמשיכו לשאת את דרך רבי נחמן בדור האחרון.

האם צריך רקע קודם כדי להתחיל לקרוא מכתבי אנ"ש?

לא בהכרח, אבל היכרות בסיסית עם רבי נחמן ורבי נתן תעזור להבין את ההקשר שממנו נכתבים המכתבים הללו ואת הדמויות שמוזכרות בהם. אפשר גם להתחיל דווקא כאן ולהשלים את הידע על ליקוטי מוהר"ן וסיפורי מעשיות בהמשך.